שישה ימים לאחר שהרג את אמו שוכב אורסטס בפתח הארמון, מדוכא ורדוף בהזיותיו על-ידי האריניות. אזרחי ארגוס עומדים להתאסף ולדון אותו ואת אחותו אלקטרה למוות בסקילה.הוא עדיין תולה תקווה בדודו מנלאוס, שחזר מנדודיו עם הלנה; אך בהשפעת טינדראוס, אבי הלנה וקליטיימנסטרה, נרתע זה מלסייע לו. ואכן באספת העם נגזר שעל אורסטס ואלקטרה להמית את עצמם.
בעזרת פילדס ובתושיית אלקטרה נרקמת תוכנית הצלה: אורסטס ופילדס אמורים להרוג את הלנה, לתפוס את הרמיונה בת מנלאוס ולהשתמש בה כבת-ערובה כדי להשיג חנינה. האלים מצילים את הלנה. מנלאוס תוקף את הארמון, ואורסטס מאיים להעלותו באש. ברגע זה מופיע אפולון וממציא פתרון ופיוס.
אורסטס הוא הספר העשרים ותשעה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים.
לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו האודה האולימפית השמינית, האודה הפיתית השנייה והאודה הפיתית החמישית מאת פינדרוס.
מן הביקורת
"תרגומו של אהרן שבתאי לא רק יפהפה, אלא שהוא מצטרף למה שבהחלט מצטייר כבר כוודאי: בתוך שנים ספורות יעמדו על המדף כל תרגומי הטרגדיות היווניות בעברית המעולה והמוסיקלית של המתרגם הגדול הזה... אף מתרגם לא תרם לספרות העברית את מה שתרם לה אהרן שבתאי. תרגומו לא רק יפהפה, אלא שהוא מצטרף למה שבהחלט מצטייר כבר כוודאי."
יצחק לאור, הארץ
