1972, אולימפיאדת מינכן. בשעת בוקר מוקדמת חודרים לכפר האולימפי שמונה מחבלים חמושים, מתגנבים למגורי הספורטאים הישראלים ותופסים אותם כבני ערובה. המחבלים דורשים לשחרר את חבריהם הכלואים בישראל, וָלא – ירצחו כל שעה בן ערובה, אך ממשלת ישראל מסרבת להיכנע לדרישתם.

קֶנְגּוּרוּ תּוֹם בָּרְחָה מִגַּן גּוּרוּ כְּדֵי לִהְיוֹת חָפְשִׁיָּה, וְחָזְרָה לַגַּן כְּמַדְרִיכַת מְבַקְּרִים. אַתֶּם וַדַּאי חוֹשְׁבִים שֶׁהָיוּ לָהּ חַיִּים שִׁגְרָתִיִּים וּשְׁלֵוִים. בֶּאֱמֶת, מָה כְּבָר יָכוֹל לִקְרוֹת בְּחַיִּים שֶׁל מַדְרִיכַת