הספר הוא אוסף סיפורי הבעש"ט בשלושה שערים: תולדות הבעש"ט, עבודתו ותורתו; תלמידיו, בני חבורתו ומתנגדיו; וסיפורי נפלאותיו.
סיפורי החסידים ותורותיהם העסיקו את ש"י עגנון בימי בחרוּתו, ורבים מאוד הסיפורים שהכיר משמיעה וקריאה ושילבם בספריו או כתבם כסיפורים לעצמם.
בתחילה הייתה לש"י עגנון ולמרטין בובר תוכנית להוציא לאור את סיפורי הבעש"ט במשותף. אחרי שכתב היד הראשון שהכינו נשרף בשרפה שהייתה בבית עגנון, לא שבו לעסוק בכך. אך עגנון המשיך לעסוק בסיפורי הבעש"ט במשך עשרות שנים תוך כדי עבודתו הספרותית.
ש"י עגנון חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
עמודים מהספר
