מרדכי רוטנברג פיתח בספריו גישה דיאלוגית לחקר היחס בין הפסיכולוגיה והדת. על סמך ניתוח מקורות מהמסורת היהודית הוא טוען, שמתוך הקשר הסמנטי בין יצר ליצירה משתקף מודל מורחב של מיניות, שעל פיו דחף היצר הפיזיולוגי כולל ומזין את אנרגיית היצירה הרוחנית.