הַיְירי אִירדָל, מובטל עלוב תושב איסטנבול, בילה את ילדותו כשוליה של שען מומחה ופילוסוף של הזמן. מפגש מקרי עם מייסד "המכון לכיוון שעונים" משנה את חייו. חייו החדשים סוחפים אותו אל עולם הקִדמה המערבית, ובד בבד חושפים ביקורת חברתית חריפה ומשעשעת על החברה הטורקית הנקרעת בין הישן לחדש, בין המסורת לקִדמה, בין המזרח למערב. לקראת סוף חייו הוא מביט לאחור וכותב את זכרונותיו, שמשמשים בהם בערבוביה הרהורים על זמן, על שעונים ועל שענים, על פסיכואנליזה, ספיריטואליזם ואמונות תפלות, על החיים ועל המוות.