דגש חזק

ציונות, יהדות וישראליות הם שלושת נושאי הספר. ד"ר ישראל אלדד בוחן את הקשרים ואת הניגודים שביניהם.
שני מאגרי כוח היו לציונות ולמדינה בראשיתה: האחד - האמונה הבלתי מעורערת בצדקת המאבק על הקיום בארץ, מן הבסיס הדתי, ההיסטורי והמוסרי.
והאחר - האמונה וההיגיון שבשיבת־ציון, המוּנעת מטעמי הגשמת חזון הדורות, ורצון לריבונות יהודית לאומית למען הכבוד העצמי מכורח התמדת קיומן של בעיה יהודית ושל אנטישמיות. הציונות לא נוצרה כדבר מציאותי, אלא כחזון על רקע מציאות בלתי אפשרית.
ד"ר אלדד תוקף את כל אלה, המביאים נימוקים דמוגרפיים, ואת השנאה העצמית הגלותית, המסתתרת לדעתו מאחורי נימוקים של הומניזם אוניברסלי. המציאות הפוליטית העולמית כיום עוינת את היהדות לא פחות מאשר אי־פעם, ולכן יש להגביר את כוחה של הציונות, רוחנית וגשמית.
ישראל היא הכרח נפשי להמוני היהודים בפזורות, שבין שמד והשמדה, וגם הכרח דמוגרפי בארץ כולה, ולאו דווקא ביהודה ושומרון. לפיכך צריכה ישראל להיות מדינה השייכת לעם היהודי כולו למען קיומו ולהגשמת הייעוד הציוני.