הגולם

הייתכן שהגולם מפראג אינו רק מיתוס? הייתכן שנוצר וחי במציאות ממש? הייתכן שהביא צאצאים לעולם?
בלילות, בילדותו, מספרת־לוחשת סבתו הזקנה של אדם ליווא, גיבור הספר, את סיפורי הגולם המצמררים; ואדם, בדחף כפייתי, בניסיון למצוא פשר ומשמעות לחייו, מחפש ללא הרף את עצמו, את זהותו, את שורשיו, את מקור מחלת הנפש של גלילה, אשתו, המאושפזת בבית מרפא ליד ירושלים. הוא מחפש בספרים, בהיסטוריה היהודית, בפולקלור, במלחמות, במאה שערים, בווינה, באוניברסיטה העברית, בספריית הוותיקן – בכל מקום שבו ניתן, אולי, למצוא פירורי מידע על הגולם.
מציאות ודמיון משמשים יחד ברומן זה: הייתכן שאדם ליווא הוא מצאצאי הגולם? מצאצאי הרב ליווא (המהר"ל מפראג) שיצר את הגולם? האין זה טירוף? אובססיה? הזיה?
אדם ליווא – צבר, גיבור מלחמה, יליד תל־אביב החי בירושלים – מתפרנס מעיסוקו כחוקר פרטי. עולמו הוא עולם מורכב של ישראלי נון־קונפורמיסט, שאינו מוכן לקבל את המציאות כמות שהיא ועושה כל אשר לאל ידו כדי להבינה. במסכת חיפושיו של אדם נפגש הקורא עם שלל דמויות מהמציאות הישראלית והיהודית של ימינו: הגניאולוג אלתר ממאה שערים, סוחר הספרים השתקן זליג נאכט, עורכי־הדין המפורסמים ליפסקי ומוסיוף, דוויקו, שיש לו רק אשך אחד בין רגליו, רודי שפילמן מהכנופיה הפולנית של תל־אביב, סטלה נחמיאס הסקסית, הדוד יומק שחי חיי שעה והוא קומוניסט וגם גנב בפרוטה, ועוד.