הַיְירי אִירדָל, מובטל עלוב תושב איסטנבול, בילה את ילדותו כשוליה של שען מומחה ופילוסוף של הזמן. מפגש מקרי עם מייסד "המכון לכיוון שעונים" משנה את חייו: הוא מתמנה לסגן מנהל המכון וזוכה לפרסום כסופר מצליח, שכתב ביוגרפיה על אדם שלא היה קיים מעולם. תחת שרביטו של מנהל המכון ופטרונו האישי, הָליט איָירְגִ'י, פורח הַיירי ונעשה לאדם השנוי ביותר במחלוקת באיסטנבול. חייו החדשים סוחפים אותו אל עולם הקִדמה המערבית, ובד בבד חושפים ביקורת חברתית חריפה ומשעשעת על החברה הטורקית הנקרעת בין הישן לחדש, בין המסורת לקִדמה, בין המזרח למערב. לקראת סוף חייו הוא מביט לאחור וכותב את זכרונותיו, שמשמשים בהם בערבוביה הרהורים על זמן, על שעונים ועל שענים, על פסיכואנליזה, ספיריטואליזם ואמונות תפלות, על החיים ועל המוות.
אהמֶט הַמדי טַנפּינָר (1962-1901) הוא הסופר המפתיע ביותר בספרות הטורקית של המאה ה־20. בסגנונו הפרוע, האבסורדי ושופע ההומור הוא מצייר דיוקן אותנטי של טורקיה המודרנית, המבקשת להפנות גב לתרבות העות'מאנית הנכחדת. המכון לכיוון שעונים נחשב בעיני רבים ליצירת המופת של הספרות הטורקית. זהו תרגום ראשון של טנפינר לעברית.
עמודים מהספר
