האל פן רוצה לגמול חסד לנערה כפרית שגרה בשכנות למקדשו. הוא גורם לסוסטרטוס, בחור עירוני עשיר, להתאהב בה. אך קנמון, אביה הנרגן ושונא האדם, עומד כמכשול. בתושייה ובדבקות, בעזרת המשרתים ואחיה של הנערה, ובהתערבות המזל, מתממשת האהבה. קנמון לומד לקח, והמחזה מסתיים בחתונה כפולה.
מננדרוס היה היוצר הגדול של הקומדיה היוונית החדשה, שהייתה מקובלת בעולם ההלניסטי, ודרך עיבודיה לתיאטרון הרומי בידי פלאוטוס וטרנטיוס השפיעה על תחיית הקומדיה ברנסנס ועל מסורת הרומן. לאחר מאות שנים של שכחה נתגלו על־ידי הארכאולוגים בחולות מצרים קטעי מחזות מננדרוס. גולת הכותרת שלהם הייתה הנרגן – הקומדיה היחידה שנשתמרה בשלמותה.
זה הספר העשרים ושישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. המתרגם הוסיף מבוא והערות, וכן נספח ובו אלגיות של תאוגניס ונאום של ליסיאס ''על רצח ארטוסתנס''.
עמודים מהספר
