התנ"ך האבוד

התנ"ך האבוד קורא למהפכה בארכאולוגיה הישראלית.
מחבר הספר, יהושע עציון, פיתח תיארוך חלופי לשכבות הקדומות בארץ־ישראל ויצר שיטה שלמה וכוללנית, המתגברת על הסתירות והפרכות שבמחקר המקובל.
בבסיס שיטתו מונחת הטענה, כי התיארוך המקובל של השכבות הארכאולוגיות הקדומות בארץ־ישראל, יסודו בטעות של מאות שנים, ובגללה מחפשים החוקרים את עקבות התרבות הישראלית הקדומה בשכבות קרקע, שזמנן האמיתי מאוחר בהרבה ביחס לתקופת המקרא. כתוצאה מכך נוצרות בעיות, שהחמורה שבהן היא הסתירה הגמורה שבין הממצא הארכאולוגי לעדות התנ"כית.
עיקר הספר מוקדש לפירוש מחודש של הממצא הארכאולוגי בארץ תוך השוואתו עם הטקסט המקראי, כאשר הפרק המרכזי עוסק בירושלים ותולדותיה.
המחבר מראה כי התנ"ך הוא מקור היסטורי חשוב ואמין, חושף בפני הקורא תמונה מרהיבה של העדות הארכאולוגית לסיפורי המקרא, ומציג אתגר של ממש בפני חוקרי קדמוניות ארץ־ישראל.