על אמנות השירה של מילוש יש פיתוי לדבר במושגים של חסד והשראה. בהשאלה מעולם הציור אפשר לומר עליו כי הצבעים שלו הם תמיד במקום, בחוזק ובשילוב המתאימים. הוא הדין בפרספקטיבה, במבנה המחושב, בדיוק הקו ובעיבוד הפרטים. הוא קלאסיקן המכבד חוקי שירה חמורים, משמעת תחבירית, איפוק, שמירה על אחדות המחשבה של השיר, רמת המחשה גבוהה, אבל רגיש לא פחות ל"עִרסול החרוז, החלום, הניגון". יחס הגומלין שנוצר בשיריו בין כל אלה איננו יכול להיות אלא ביטוי של משורר בן־זמננו, המודע היטב לכל הרפתקאות השירה המערבית.
קסם שירתו נמצא אולי ביחס, הניגודי לפעמים, שבין המילון השירי (כל מה שיש בפולנית לדורותיה ורבדיה), הריתמוס (החמור והגמיש לסירוגין), הטון (בעל הנטייה לאירוניה ולארכאיזציה קלה) והרטוריקה המסוגננת, אך היודעת גם כי "הגדולה שבמחאות היא השמירה על הקול הטבעי".
צ'סלב מילוש (2004-1911), מגדולי המשוררים בני זמננו בשפה הפולנית, קיבל פרס נובל לשירה ב1980־.
