חטאה של אולגה הוא סיפור שרקעו קהילת מהגרים רוסים שברחו לצרפת בעקבות המהפכה הסובייטית: אצילים שהם עתה חסרי־כול, לוחמים בצבא הלבן וערב־רב של טיפוסים שההגירה קיבצה יחד.
פליטים אלה חיים בעיירה ליד פריז בגוש בניינים שהיה בית חרושת לבירה, בהוויה זמנית ותלושה – קשריהם עם המולדת נקטעו והם אינם מעורים בחיי הארץ שבה הם שוהים.
אולגה, בת למשפחת אצולה, חייתה ברוסיה בפאר ועושר יחסיים. לאחר המהפכה היא פוגשת בפריז מהגר רוסי בעל קסם אך קל דעת ומהמר – הנסיך ארבלין. היא נישאת לו, יולדת לו ילד, ננטשת ונותרת לבדה עם בנה חולה ההמופיליה ("מחלת הנסיכים").
סוד אפל מעיב על חייה של אולגה ארבלינה. ליד בנה המתבגר היא חשה שעולמה מתערער ושחטאהּ קרע אותה מחברת בני האדם. היא מתחילה לאבד את שפיותה.
אנדריי מאקין, מחבר צוואה צרפתית, מעמיק בספר זה אל תהומות אפלים והזויים של הנפש. ביכולת תיאורית מרשימה ובדמיון רב הוא מציג עולם מתפורר מנקודת מבט לא שגרתית.
