יומניו של פרנץ קפקא עוסקים בנסיונותיו הבלתי פוסקים לערוך את חשבונו ואת חשבון עולמו. התהליך הנוקב של הסתכלות בנפשו פנימה ומלנכוליה לאין שיעור עוברים במארג זה של חוויות ומעשים.
יומניו של קפקא מפגישים את הקורא עם האינטנסיביות הכבירה של הווייתו, ומתוכם עולה אחד התיאורים הגדולים של תודעתו העצמית של יוצר בספרות.
צורת היומן הולמת במיוחד את אישיותו של קפקא, ובדפים אלה הוא מגלה את מה שהיה רגיל להסתיר ביצירותיו האחרות.
רשומות היומנים מתחילות בשנה ה-28 לחייו ונפסקות שנה לפני מותו. הכרך הראשון מכיל את היומנים מ־1910 עד 1913. כרך זה, השני, משלים את יומניו של קפקא מ־1914 עד 1923 וכולל אחרית דבר מאת מקס ברוד, שבה הוא מתאר את כתבי היד של היומנים ואת עבודתו בעריכתם.
פרנץ קפקא נולד ב-3 ביולי 1883 לסוחר יהודי בפראג. מ-1901 עד 1906 למד משפטים. לאחר שזכה בתואר דוקטור עסק שנה במשפטים, ואחרי כן עבד במוסדות ביטוח בפראג. ב-1917 חלה בשחפת ומת ממחלה זו ב-1924. לפני מותו ציווה לשרוף את כתביו ואת יומניו שעדיין לא פורסמו, אך ידידו מקס ברוֹד, הממונה על עזבונו, לא מילא משאלה זו, ובכך הציל את אחת היצירות הספרותיות הגדולות של המאה שלנו.
עמודים מהספר
