להציל את דובי הקוטב

סיפור חניכה נועז. מחברו מתפלש בסטיגמות העדתיות, וכך חושף את עומק הרסנותן, וגם מצליח לברוא שפה חדשה וייחודית. דולב מור, לא רק שאינו מפחד מהשד העדתי שבבקבוק, אלא שהוא מושך אותו החוצה בזנב. כמעט אין מוקש עדתי שהוא לא דורך עליו. הוא מצליח ליצוק מתוך הסטריאוטופים השטחיים והמשומשים עד זרא של מזרחים ואשכנזים את המשבר הנפשי המוביל את הגיבור אל ההתחרפנות המוחלטת ואל כמה סצנות מטלטלות ועוכרות שלווה. הניסיון לכתוב את סיפורו של "ילד לבן עם בעיות רגשיות" הוא אמיץ ונועז. קרן דותן, ישראל היום לסקירה המלאה

הספר הישראלי הטוב ביותר שקראתי מאז תחילת השנה. ספר שחוויית הקריאה בו משמעותית. הכתיבה של דולב מור אמיצה, הספר והנושא והדרך שהוא בחר להעביר אותו הם אמיצים ומטלטלים במיוחד. טירוף וגזענות וניסיון להיות חלק מהחברה בכל מחיר הם הטריגרים לספר המיוחד הזה שלא יוצא לי מהראש עדיין. לכו לקרוא, הוא יפתיע אתכם ולא תשכחו אותו תקופה ארוכה. שניר פלג, נוריתה לסקירה המלאה

קשה להתחיל לתאר את החוויה שהספר הזה מעביר אותך. הייתי אומר שזה מניפסט של טירוף. סאטירה חברתית, שערורייה, אולי כל אלה ביחד. הספר כולו עוסק בצבע, בהתקבלות החברתית ובאובססיה הישראלית למוצא וגוון עור, רק שכאן יש היפוך חכם שמציב את הילד הלבן בעמדה נחותה ומוכה. בעיני מה שהכי הכי יפה בו הוא הכתיבה שמור מצליח להביע בה מחשבות של גלישה איטית לתוך אי יציבות נפשית. זה מעשה כביר, מפעים, מטלטל מאוד. קשה לבצע כתיבה כזו שתהיה גם משכנעת וגם תפעל רגשית על הקורא, ועלי זה עבד. עמרי חורש לסקירה המלאה

טקסט מכונן. חוויית עיצוב הילדות של הגיבור כפי שבאה לידי ביטוי בהתרסה כנגד כל מערכות התקינות פוליטית, במסע בלתי מתפשר למציאת קולו האינדבידואלי. הספר חתרני בכ"כ הרבה אספקטים, שאיננו רק קורא תיגר על חוקי הז'אנר הספרותי, הוא למעשה מנסח אותם מחדש. יוקי לביא, ויטרינה לסקירה המלאה

הספר הזה כל כך חושב בעיני, קריאת חובה. הוא מאפשר הצצה קטנה לחייה של משפחה אחת שהחיים פשוט חילקו לה "קלפים גרועים". הספר האמיץ הזה פותח צוהר לחיי משפחה שבה לא הכל מושלם. הבחירה לספר את הספר בגוף ראשון היא אמיצה ומובילה את הקורא למסע בתוך מחשבותיו של אדם, החל מילדות ועד בגרות ועצמאות. לילך סימן טוב לסקירה המלאה

ספר חזק ומטלטל. מסע בעקבות ההתבגרות של אופק החל משנות השמונים ועד לשנות האלפיים. על הקושי להיות אח של ילד מחונן. על הקושי בלהיות שונה בשל צבע העור. יש בספר עיסוק רב בנושא של גזענות ועדתיות. הטיפול בספר בסוגיות השונות הינו עוצמתי, נוגע היטב בתקופה אותה הוא מתאר ואפילו מטלטל. פרידה נובוגרוצקי, נוריתה לסקירה המלאה

ספר הכתוב בצורה חדה ורהוטה, ספר שהתכנים שלו לא קלים לעיכול, הוא מדבר על הצד האפל של נפש הילד, הוא מדבר על אזלת היד  של החברה  ועל אי יכולתה להתגבר על הגזענות על כל גווניה הפושטת בה. הספר דן בהרחבה על כל אותם הפערים הבין עדתיים שכל כך קשה לגשר ביניהם, הוא גם נוגע בנקודות הרגישות ביותר בנפש האדם בניסיונו להתאים את עצמו לסביבה תרבותית הזרה לו. יהודית בגן, נוריתה לסקירה המלאה

השד העדתי תוקף מזווית הרבה פחות מוכרת ומדוברת ברומן הביכורים האמיץ המטריד והכאוטי של דולב מור, שבו קל יותר להציל דובי קוטב מטאפוריים מאשר ילד אחד אבוד במיוחד מעצמו ומסביבתו. ירון פריד, מעריב לסקירה המלאה

ספר אמיץ בטירוף. אמירה נוקבת על גזענות של מזרחים כלפי אשכנזים. דולב מור חודר תחת העור ומחטט בו כדבעי. מאיה לוין, לאשה

הפתעה גדולה. אין לי ספק שמדובר בתגלית ספרותית ובכישרון גדול. כמה מהתיאורים טבולים בפיוט נפלא. יוסי לוי לסקירה המלאה

יצירה מענגת ופרובוקטיבית שקוראת תיגר על התקינות הפוליטית. מור מספר סיפור דיכוי שהתרגלנו לשמוע, בהיפוך תפקידים מרענן. תופעה מעניינת שהספר מציף: איך קרה שהתרבות החילונית־אשכנזית ששלטה כאן במשך עשורים מוגרה ונעלמה כמעט מבלי שאיש הבחין או מחה ומעולם לא התפנינו כדי להתאבל על מה שהיינו. וזה בדיוק מה שמור עושה: בטקסט שוצף, ממכר ודי סוטה, הוא לא מקונן על הישראליות האשכנזית: הוא מגז'דר (מתאבל במרוקאית) אותה. יואש פלדש, הארץ מוסף ספרים לסקירה המלאה