פרשה מופלאה מימי השואה המביאה את סיפור נדודיה, התחמקויותיה מידי הגסטפו ומאבקה העיקש לחיים של צעירה יהודייה בפולין הכבושה. לנה קיכלר, שהייתה "אם" למאה ילדים, שרידי גטאות ומנזרים, הקדישה את חייה להצלתם. חודשים ספורים לאחר המלחמה הקימה בעיירת הנופש זַקופאנה בית ילדים, ותוך קשיים פיזיים ונפשיים אדירים הצליחה להחזיר לילדים את האמונה בחיים ובאדם, ובסופו של דבר – גם להבריח אותם מפולין ולהעלותם ארצה.
המחברת מגוללת את מעשי גבורתם של ילדים יהודים שהצטרפו לפרטיזנים, פוצצו רכבות והניחו מוקשים, שימשו שליחים ומרגלים במלחמה ובמרד, הגניבו מזון לגטו, ולא פעם מסרו את נפשם להצלת חיי הוריהם ואחיהם הקטנים.
זהו מסמך נדיר החודר לנבכי הנשמה, ומגולל מעשה גבורה והצלה חינוכי, שזכה לרבבות קוראים בארץ ובעולם.
לנה קיכלר (1987-1910) נולדה בעיירה ליד קראקוב, שם השתלמה בחינוך ובפסיכולוגיה.
מאה ילדים שלי הוא כרך מתוך הטרילוגיה: בית אמי, מאה ילדים והמאה לגבולם, ומוגש לקורא במהדורה מחודשת, בעיבודה של אושרה שוורץ. הספר, שהקנה למחברת מוניטין עולמיים, תורגם לארבע־עשרה שפות. ב2003־ הופק סרט תיעודי ישראלי, המשחזר את הסיפור לאור תיאוריהם של הילדים שבינתיים בגרו.
