מורשת במחלוקת עוסק בנושאים העומדים בלב המחלוקת שבין היהדות הדתית לבין היהדות החילונית בישראל ומציע ניסיון חדשני ומעשי לגישור בין העולמות. דוד הרטמן סבור שהקרע בין חילונים לדתיים – ובאופן רחב יותר, בין המודרניות למסורת היהודית – קשור במידה רבה לפילוסופיה שהיוותה יסוד לעמדות הציוניות־דתיות בישראל. על מנת להבהיר את הצעתו, בוחן הרטמן בהרחבה ובעמקות שתי גישות מרכזיות וסותרות במסורת היהודית.
הגותו של ר' יהודה הלוי, מחבר "הכוזרי", שהשפיעה השפעה מכרעת על הציונות הדתית, מתבררת כמושרשת במקרא וכמבליטה את הציפייה המשיחית. לעומתה, מצביע הרטמן על הגותו של הרמב"ם, המעוגנת יותר בתלמוד. הגות זו מעניקה משמעות לתהליכים ההיסטוריים ללא צורך להיזקק למשיחיות כעיקרון מארגן, וניתן לבסס עליה עמדה דתית שתתרום להשתלבות בתרבות הכללית, בלי לוותר על דרכו המיוחדת של העולם היהודי.
הרטמן גם מציע לראות בהלכה אמצעי חינוכי, ולא מערכת משפטית פורמליסטית. בכך תתאפשר גישה מחודשת של יהודים חילוניים למורשת היהודית, מבלי שיוחלש הלהט הרוחני של החוגים הדתיים־ציוניים.
פרופ' דוד הרטמן, מבכירי תלמידיו של הרב סולובייצ'יק ומייסדו של מכון שלום הרטמן בירושלים, הוא מן הדמויות המרכזיות בעולם הלימוד היהודי, בארץ ובתפוצות, ועסק רבות בחקר מחשבת ההלכה.
עמודים מהספר
