במילון זה כונסו כמה אלפי קטעים קצרים מתוך עיתונים, כתבי עת, ספרים ושאר פרסומים שנדפסו בארץ־ישראל ב"תקופת התחייה" - מאז שנות השבעים. המשותף לקטעים אלה שהם מכילים מילים אובדות: מילים זרות שעם הזמן נמצא להן תחליף הולם בעברית, כגון פוטוגרפיה, אבטוריטט, פראנג'י; מילים שלא הצליחו לדחוק מילים זרות, כגון בית־ישחק (תאטרון), ירכתון (פיליטון), נעמני (רומנטי), שחרחוק (טלפון); מילים שמילים מחודשות אחרות באו על מקומן, כגון אבחמץ (חמצן), יציצור (חיידק) ומכושית (פסנתר); וגם מילים המשמשות אותנו כיום במובן שונה לגמרי. כגון בלשן (נואם משובח), גבורה (הספק), חוץ (רחוב), מפסעה (מדרכה) ועצירות (מיתון).
כל אלה מילים אובדות הן, אך לאו דווקא אבודות: יהיו ביניהן ודאי כאלה שימשכו את לב הקורא עד שלא יהסס להשתמש בהן גם בימינו. המילון נועד לא רק לאוהבי הלשון, חוקריה ומוריה, אלא גם לכל המתעניינים בתולדות שנות בראשית של ישראל החדשה, הן מפני שיוכלו לחוש בציטוטים הרחבים שבמילון את פעימות רוח התקופה והן מפני שיוכלו להסתייע בו בהבנה נכונה של כתבי אותם ימים. חובבי אנקדוטות תרבותיות ימצאו אף הם במילון זה שלל רב.
עוזי אורנן שימש שנים רבות פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים האחרונות עבר לטכניון, שם הוא עוסק בהוראה ובמחקר במחלקה למדעי המחשב בתחום תוכנות לניתוח ויצירה של שפות טבעיות, במיוחד של העברית ובתרגום אוטומטי מעברית לשפות אחרות.
