כיצד מאבדים צעירים ומשפחות את דרכם במבוכי הממסד לבריאות הנפש?
כיצד משמר הממסד הטיפולי מודל נוקשה, שלעתים קרובות מקבע את השיגעון ומעצב את מסלול החיים של החולה הפסיכיאטרי?
דרך סיפורן האישי של ארבע משפחות ישראליות בודקים המחברים את יחסי הגומלין שבין היחיד, המשפחה והמוסדות הטיפוליים. פגישות הייעוץ עם מנוחין חושפות את הבלבול והמצוקה של משפחות שהגיעו למבוי סתום. המפגש חושף לא רק את בעיותיהם של המטופל ובני משפחתו, אלא גם דעות קדומות של תרפיסטים, אידאולוגיות הטוענות לאובייקטיביות מדעית, ותיוג שמנציח הסתכלות פשטנית על מציאות מורכבת.
מעקב של חמש שנים אחר המשפחות ממחיש את מגבלותיו של הייעוץ. המפגש עם תוצאות הכישלון הטיפולי הוא דרמתי ומעורר מחשבה, אך יש גם פריצות דרך והפתעות, המעידות על כוחות של שינוי והתחדשות. המחברים מציגים אלטרנטיבה של טיפול קהילתי מקיף: גישה מערכתית, המשלבת את הטיפול ביחיד ובמשפחה עם גיוס משאבים קהילתיים, שמעניקים את התמיכה החיובית ברגעי השבירה.
ד"ר יואל אליצור הוא מנהל השירותים לפסיכולוגיה רפואית בתחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה, וכן מרצה במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
ד"ר סלוודור מנוחין, ממניחי היסוד לגישת הטיפול המשפחתי, הוא פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פנסילבניה ובבית־הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו־יורק, ומחברם של ספרים שונים בתחום הטיפול המשפחתי.
ד"ר מרדכי קאפמן הוא המנהל הרפואי של תחנות הקיבוצים לטיפול בילד ובמשפחה.
עמודים מהספר
