"הסאטירה," כתב יונתן סויפט, "היא מראה שהמביטים בה רואים את פניהם המעוותות של הכול פרט לפניהם שלהם." ביצירת המופת הסאטירית שלו, על ארבעת חלקיה, מעמיד סויפט לפני האנושות מראה שאין כמוה לשנינות, לעליזות ולחשיפת טבע האדם על כל חולשותיו.
גוליבר, גיבור הרומן הסאטירי והפנטסטי, מבקר במדינות רחוקות בארבעה קצות הארץ. הוא מבקר בליליפוט ארץ הגמדים, בברובדינגנג ארץ הענקים, בלפיושה - האי המיושב בחכמים, ובארץ שבה ההוינהמים (סוסים) שולטים בבני היהו (בני אדם).
כל אלה משמשים את סויפט כדי להאיר מנקודות מבט שונות את אורח חייהם, את תרבותם הפוליטית ואת מנהגיהם של בני זמנו, ולהוכיח שלממסדים השונים אין ערך אבסולוטי. הוא מבטא גם מחשבות עמוקות על חיי אנוש בכלל, מחשבות שאינן מוגבלות לתקופתו ואשר תוקפן לא פג גם בימינו אנו.
התרגום החדש נעשה על־פי מהדורה בעריכת פול טרנר, שראתה אור בבית ההוצאה האוניברסיטאי של אוקספורד.
יונתן סויפט (1745-1667), בן למשפחה פרוטסטנטית, נולד בדבלין ולמד בטריניטי קולג', בדבלין ובאוקספורד. בשנת 1702 הוסמך כדוקטור לתאולוגיה ולאחר מכן מונה לדיקן קתדרלת סנט פטריק בדבלין.
עמודים מהספר
