סיפורו של טוני

סיפורו של טוני – איכר ורועה צאן לרגלי הדולומיטים – מתחיל כאשר הוא נתפס עם שק של סחורה מוברחת על גבול איטליה והקיסרות האוסטרו־הונגרית, ומסתיים בימי מלחמת העולם הראשונה, בחורשה של עצי זית, לא רחוק מכפרו החרב.
בין שני הקצוות: גלות ונדודים מארץ לארץ בחיפוש אחר פרנסה, וגיחות חשאיות הביתה בימי החורף. ובהמשך – שיבתו המאוחרת לכפרו והתעקשותו להישאר עם עדרו על ההר, ממש בקו החזית. טוני נתפס בין שיני מכונת המלחמה, נחשד בריגול, ובגיל שמונים נכלא במחנה ריכוז. כשהוא משתחרר, כל רצונו הוא לשוב אל כפרו ואל ביתו, שעדיין עוברים מיד אל יד בין הצבאות הנִצים.
פרט לרומן הקצר כלולים בספר שלושה סיפורים. שניים מהם אירעו בתקופת הנסיגה מרוסיה במלחמת העולם השנייה, והשלישי הוא סיפור דרכו של בחור פשוט אל הגבורה.
ריגוני־שטרן מספר על אנשים פשוטים שנקלעו למאורעות גדולים.
מסיפוריו עולה אהבתו לחלקת אלוהים הקטנה שבה נולד: רמת אזיאגו.

מריו ריגוני־שטרן נולד בשנת 1921 וחי בעיירה אזיאגו במרכזה של רמת "שבעת הכפרים", שהיוו במשך מאות בשנים מחוז אוטונומי באיטליה. סיפורי הנסיגה מרוסיה במלחמת העולם השנייה הקנו לו פרסום כסופר מחונן.