סיפורי בעל זבוב לנכדו הוא הראשון בסדרת הספרים "על הכול ומן הכול" שכתב ג"א גורדייף (1949-1872), ובו הוא מציע את עיקרי משנתו. לאדם, אומר גורדייף, יש מקום יחיד במינו ביקום ותפקיד מיוחד שנגזר ממנו. אך ההכרה באלה אינה באה באופן אוטומטי עם לידתו של האדם. בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין האינדיבידואליות, התודעה, הרצון החופשי ונצחיות הנשמה באים מאליהם, אלא יש לרכוש אותם בעבודה ממושכת, שהוא מציע את עקרונותיה. לדבריו, האדם הרגיל מצוי במצב של שינה, ורק כאשר הוא נעשה ער לטבעו האמיתי מתחילה התפתחותו.
באירוניה המיוחדת לו בחר גורדייף להציג את עיקרי תורתו דווקא דרך דמותו של בעל זבוב, שבמקרא ובמסורת הנוצרית הוא דמות אלילית דמונית. כשהוא משקיף על תולדות האנושות מנקודת מבט קוסמית, הוא מתבונן בעין ביקורתית בתרבויות העבר ובחיי האדם בהווה ומציע מפתח לחיים של משמעות אמיתית והתפתחות פנימית.
ספר זה הוא הגדול והחשוב בספריו של גורדייף, ולכתיבתו הקדיש שנים ארוכות. תרגום ספריו לשפות רבות תרם להפצת תורתו, ובעשורים האחרונים התפרסם כאחד המורים הרוחניים הבולטים במאה העשרים.
