ספר הפתגמים

שורשיו של הפתגם העברי נעוצים בזמנים קדומים, ויעידו על כך ספרי משלי וקהלת. מאז ידע הפתגם עליות ומורדות עד שהפך לצורת ביטוי שכיחה, המשקפת בתמצות רב ובראייה מפוכחת קודים מוסריים וחוכמת חיים, בצד ביקורת ומאוויים, עושר לשוני וקווי דמיון בין תרבויות שונות.
בספר זה כונסו אלפי פתגמים עבריים וערביים, ומקצתם אף בלשונות אחרות.
הפתגמים העבריים שאובים מתוך המקרא, לשון חז"ל, ספרות ימי־הביניים והספרות החדשה; הפתגמים הערביים מקורם בראשית האיסלאם, בתקופות המאוחרות יותר ובעת החדשה.
ספר הפתגמים נועד לבלשנים, לחוקרי פולקלור, למורים ולתלמידים, למשכילים יהודים וערבים ולכל אוהבי הלשון.

דוד שגיב, מחבר המילון העברי־ערבי המקיף, היה מנהל קול ישראל בערבית ומורה לערבית באוניברסיטת בר־אילן. כן עסק בחקר האיסלאם במצרים בת־ימינו במסגרת מכון טרומן, האוניברסיטה העברית.
יעקב מ' לנדאו הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים.