ספר זה חושף מעט מן הרז בחייו החידתיים של אחד האישים החשובים בתחום הצמיחה וההתעוררות של המודעות באדם, גיאורג איוונוביץ' גורדייף (1949-1887).
גורדייף מטיל אור בספרו על התקופה הפחות ידועה בחייו: בפרקים הראשונים הוא מספר על ילדותו ונעוריו ליד הקווקז, על אביו המשורר ומספר הסיפורים ועל מוריו הראשונים. לאחר מכן הוא מספר על השלבים הראשונים בחיפוש שלו, על מסעותיו עם חבריו מקבוצת "מחפשי אמת" במקומות שקיים בהם ידע נשכח, בעיקר באסיה התיכונה.
אין מדובר כאן באוטוביוגרפיה במובן המדויק של המילה. לגבי גורדייף, העבר כדאי בסיפור רק במידה שהנו "מופת". מה שהוא מציע בהרפתקאות אלה אינן דוגמאות שיש לחקותן באופן חיצוני, אלא צורה של נוכחות מול פני החיים, שנוגעת בנו במישרין ונותנת לנו טעם מוקדם של מציאות ברמה אחרת.
