חוקי הגזע שהתקבלו באיטליה הפשיסטית בשנת 1938 היו שלב ראשון בדרמה עגומה, שהייתה עתידה להשפיע על גורלם של רבים.
ספרה של רוזטה לוֹי מחזיר אותנו אל האקלים של אותן שנים, כאשר משפחתה הקתולית ושכבה רחבה מתוך הבורגנות האיטלקית השלימה עם חוקי הגזע. הספר מעלה זכרונות מן הבית היפה שברחוב פלמיניה ברומא ומחופשות בהרים – זכרונות מתוקים של ילדות תמימה, אך לצדם עולים זכרונות מטרידים: דמויות של שכנים ומכרים, אשר לפתע נהיו לאחרים על־פי חוק והפכו לנרדפים.
המחברת חוזרת אל הרמזים המסתוריים והדו־משמעיים שנשזרו בשגרת החיים. היא חודרת אל בין קפלי המאורעות ומתארת בעזרת מכתבים, הצהרות וקטעי נאומים את השלבים הקובעים של תקופה, שבה לא נמצא איש (ובוודאי שלא הוותיקן) שיציב מחסום לטירוף הגזעני. בדרך זו מסרטטת רוזטה לוֹי את "השטח האפור", אשר בו מתמזג הזיכרון האישי עם מלאכת השחזור ההיסטורי, וחושפת את הצמתים של דילמה מוסרית ותחושת אשם.
