כשהופיעו שיריו הראשונים, לפני כארבעים שנה, הוכר גבריאל פרייל בעיקר כממשיכה הרענן והמבטיח ביותר של היצירה העברית באמריקה וכמשורר מודרניסט, המביא לשירה העברית מהדיה של השירה האמריקנית בת הזמן. צדדים אלה בהישגו של פרייל הובלעו בינתיים בהכרה רחבה ומעמיקה יותר בערכה של שירתו.
פרייל הוא לא רק הבולט במשוררים העברים ה"אמריקנים", המודרניסט המובהק והדמות המשמשת מעין חוליית קשר היסטורית בין השירה העברית שבין שתי המלחמות לשירת דור המדינה. בראש ובראשונה הוא ליריקן בחסד, אדם החי את חייו ברגישות עליונה ומוצא את המבע השירי הטהור, המגובש והמדויק ביותר לחווייתוֹ.
בקובץ זה נאספו שיריו של פרייל מן השנים האחרונות שלו, שנות בשלות מלאה ותוגת ראשיתה של זִקנה. בצדם נאספו גם כמה שירי נעורים, שעדיין לא כונסו. כך מעמיד הקובץ את שירת פרייל בשני קצותיה לעיני הקורא.
