אדון העולם המוהיקני, גיטשי־מניטו, שהתייאש ממראות המלחמה של העמים, שולח את הנביא היַואתה להדריך את בני האדם ולהביא שלום. כמי שחונך על־ידי סבתו על שפת אגם סופיריור לומד היַואתה להשתמש בכוחותיו העל־טבעיים לטובת המין האנושי: הוא נועל את סנדלי הקסם שלו וחולף על פני אלפי מילין בצעד אחד; טוחן סלעים לעפר בכפפותיו המיוחדות; משוחח עם חיות ועופות בשפתן. בהתגברו על כוחות הרשע מציע היואתה את מתנת הציוויליזציה לעולם. נישואיו למינהה מובילים לתור זהב אידילי, שנקטע עם הופעתן של הרוחות הרעות, המאלצות אותו להיפרד ולהפליג "אלי תחום מלכות פונימה, אל ארצות העולם הבא."
הנרי וודסוורת' לונגפלו (1882-1807) היה פרופסור לספרות וללשונות זרות באוניברסיטת הרווארד. הוא הפך ל"נביא בעירו" עם פרסום קובצי שיריו קולות הלילה, בלדות ושירים אחרים והאפוס הגדול אבנג'לין. בשנת 1855 פרסם את שירת היואתה. למרות חילוקי הדעות שנשמעו עם הופעתה לראשונה, זכתה היצירה להצלחה חסרת תקדים ותורגמה לשפות רבות. הספר תורגם לעברית על־ידי שאול טשרניחובסקי בשנת 1913, ועתה הוא מוגש לציבור הקוראים במהדורה דו־לשונית ובתרגום חדש המעוטר ברישומים, מעשה ידי המתרגם נמרוד אשל.
