מאז נפגשו לראשונה בשלהי 1915 היו קורותיהם של ש"ז שוקן וש"י עגנון כרוכות זו בזו כמעט יובל שנים.
שוקן, בעליה של רשת חנויות כל־בו גדולה בגרמניה, גילה עניין מיוחד ביהדות, בפילוסופיה ובספרות. כאשר הכיר בגודל כשרונו של עגנון, דאג לפוטרו מטרדות פרנסה, כדי שיוכל להתמסר ליצירתו האמנותית. ב1931־ ייסד ש"ז שוקן בברלין הוצאת ספרים, וכתביו המקובצים של עגנון היו הספרים העבריים הראשונים שראו בה אור.
בין השניים נרקם קשר יחיד במינו: לא רק יחסי מצנאט-אמן, אלא ידידות עמוקה ודו־שיח אמיתי.
בספר זה מקובצים מכתביהם, המבטאים את שנות ידידותם הארוכות, החל בדאגות היומיום, באישים שפגשו, בספרים שעניינו אותם, וכלה בנושאים העומדים ברומו של עולם.
ש"י עגנון חתן פרס נובל לספרות לשנת 1966.
עמודים מהספר
