שירה

גיבורת המחזה היא אישה אתונאית שמארגנת את נשי יוון לשביתה ביחסי מין. הן מסרבות להתמסר לבעליהן, כל עוד אין הם מסיימים את המלחמה המתמשכת ביוון כבר עשרים שנה. ליסיסטרטה היא הקומדיה שמבטאת באופן הנחרץ והמשוחרר ביותר את התשוקה לשלום ואת הזיקה בין נשים, אֶרוֹס ופוליטיקה.

האל דיוניסוס, המחופש להרקלס, יורד עם עבדו לשאול כדי להעלות משם משורר, על־מנת שתינצל המדינה ויתקיימו חגיגות התאטרון. האדון ומשרתו עוברים תלאות ותהפוכות, עד שדיוניסוס מתקבל אצל המתים ומתמנה לשופט בעימות על כתר השירה הדרמתית.

"ימי מנזר", אלבום שיריה של סבינה מסג, כולל שירים שכתבה בכמה תקופות בהן שהתה במנזר בעין־כרם, שם התבוננה אל נפשה פנימה ואל שגרת חיי הנזירות, שבדומה לזו של המשוררת מלוּוה תמיד באיזו ציפייה סמויה להתגלות.

אדיפוס מלך תבי מחפש אחר רוצחו של המלך הקודם, ליוס, ומגלה במפתיע שהוא-הוא הרוצח, שליוס היה אביו וכי לאחר הרצח נשא את אמו לאישה. הסיפור על האיש שנשלט על יד הגורל וחותר בעקשנות וללא פשרות לגלות את זהותו הוא יצירת המופת של הדרמה המערבית.

דיוניסוס (בקכוס), אל היין, השיכרון וההתלהבות, חוזר לעיר הולדתו תֵבַּי. כעונש על שכופרים באלוהותו הוא מכה בשיגעון את נשי העיר, והן נוטשות את בתיהן והולכות לחגוג לאל בהרים. פֶּנתֶאוּס המלך, שבא לשם מחופש לאישה כדי להציץ בפולחנן, מתגלה ונקרע לגזרים בידי אמו.תרגום נוסף בסדרת תרגומי המופת של אהרן שבתאי.

הפרסים היא הדרמה הקדומה ביותר שנשתמרה. היא מייצגת את הולדת הטרגדיה, ובה ובעת – בהיותה מוקדשת לעימות הגלובלי בין פרס ליוון – היא מבשרת את הולדת אירופה כמחוז החופש, החוק והתרבות האזרחית. המחזה מוקדש לפלישת הפרסים ליוון (בשנת 490 לפנה"ס) ולמפלת הצי של המלך קסֶרקסֵס בקרב סלמיס, מול אתונה.

בתגובה על תוכניתו של זאוס להשמיד את בני האדם, האל פרומתאוס גונב למענם את האש ומלמד אותם את האומנויות. כעונש הוא מוקע אל צוק סלע בירכתי העולם. בד בבד יודע פרומתאוס את סוד הזיווג שיביא לנפילתו של זאוס. את הסוד הזה אין הוא מגלה למרות הייסורים שהוא מתענה בהם.