ספרות מקור

בנימין שבילי יוצא לדרך לבדו ובאמתחתו סיפורי החסידים שחיו בפולין, ספרו של יעקב פרנק וזכרון החורבן היהודי. הוא מבקר בבתי־קברות יהודיים עזובים ובבתי־כנסת שהפכו לספריות עירוניות – והוא נמשך גם אל הכנסיות היפות, אל נגינת העוגבים ואל להט האמונה שהוא מוצא ביַסנה גוּרה, אצל העולים לרגל אל המדונה השחורסיפורי החסידים המשולבים בסיפור המסע – על רקע המקומות שבהם חיו אותם חסידים – מאירים ומעמיקים את חוויות הנוסע ומהדהד מתוכם צליל של עולם חי שהיה ואיננו.ה.

הסיפורים בספר מתארים דמויות הנשלטות על־ידי יצרים עזים וצורך נואש באהבה. זהו ספרה הראשון של אסתי קון.

ברומן זה אנו פוגשים את עגנון הצעיר, המספר את סיפורו בגוף ראשון, בגרמניה בימי מלחמת העולם הראשונה.עגנון מתאר את שהותו בלייפציג ומציג לפנינו עשרות דמויות מכל שכבות החברה, שעמן בא במגע. כל אדם סיפור בפני עצמו, כל אדם עולם ומלואו.

ספר זה כולל ארבעה סיפורים: "לפנים מן החומה", "הדום וכסא", "כיסוי הדם" ו"לאחר הסעודה".

שלושה־עשר הסיפורים המכונסים בספר זה מספרים על דורות שונים בארץ־ישראל, ובהם יהודים חרדים מן היישוב הישן, עסקנים, סופרים ונשים מימי העלייה השנייה, יהודים לפני גירושם בידי היטלר מגרמניה ואחרי עלייתם לארץ – ולצדם רבים מבני היישוב בימי המנדט הבריטי ובשנים הראשונות של מדינת ישראל; אחדים מהם מכרים ותיקים מתמול שלשום, משירה ומעידו ועינם.

נקודת מוצא ובסיס ליצירתו זו של עגנון היא תמונת העם היהודי ותולדותיו, כפי שנצטיירה בעיני רוחו. תמונה זו היא פרי בקיאות מאין כמוה בתולדות העם, במשאביו הרוחניים ובתלאותיו, מאז חורבן הבית ובכל דורות הגלות, ופרי דמיון פורה של סופר גדול. בשני הסיפורים הגדולים הכלולים בספר, נוסף על שניים קצרים יותר, מספר עגנון את תולדות משפחתו במשך מאות שנים, ואמת היסטורית ודמיון של משורר משמשים בהם בערבוביה.

בכינוס הסיפורים לספר נפרסת לנגד עינינו תמונה רחבה של חיים יהודיים עשירים, על חגיהם, על אורחם ושיגם, מעשה אמן חודר ראוּת, המצייר במכחול לשונו עולם ומלואו. יצירותיו, השאובות מתוך חוויות הזמן והמקום שעברו על המספר, זכו בדרך של סיפורים ארוכים וקצרים כאחד, להיות עדות חיה לעולם יהודי שחרב.

שלושה חלקים לספר: שני סיפורים וחלום. בשלושתם איש ושמו דניאל – פרסומאי, מרצה לתאטרון או פליט על אי בודד. בכל המקרים הוא איש ריק, סטרילי, שעברוֹ נמחק מרצון או מאונס, ורק מחשבותיו ותחושותיו הן לו בנים.

מחבר הרומן יוצא למסע רוחני ביוון, באיטליה וביוגוסלביה לשעבר, כדי למצוא מזור לנפשו וכדי להתחקות אחר זהותו הישראלית־יהודית. בנדודיו הוא פוגש גברים ונשים, המייחלים כולם לתקווה ולישועה מן המלחמה וזוועותיה, מן המוות, מן העוני ומן הבדידות.

בכרך זה נאספו מכתבים שכתב עגנון לאשתו אסתר ואחדים ממכתביה אליו בין השנים תרפ"ד–תרצ"א (1924–1931). מתוך המכתבים עולה סיפורה של תקופה בחייו, שבחלקים ממנה חי בגפו, בארץ־ישראל ובגרמניה, רחוק מאשתו ומשני ילדיו.

בספר זה נאספו מסות ביוגרפיות על מרטין בובר, גרשם שלום, זלמן שוקן ודברים שכתב עגנון על דמויות מהעלייה השנייה. כן כלולים בספר פרקים אוטוביוגרפיים, ובצדם מאמרים בענייני לשון וסגנון.

סיפורים על תורה, נביאים וכתובים, על ספרים חיצוניים ותרגום; על כתיבת ספר תורה, קריאת ספר תורה, לשון הקודש, אותיות, טעמים ועוד.