ספרות מתורגמת

סאגה משפחתית מיוחדת במינה הנפרסת על פני ארבעה דורות. קורות המשפחה מתרחשים בוורשה ובפריז, במוסקבה, בבומבי ובניו־יורק, בין סלונים בורגניים ואתרי מרפא יוקרתיים, לבין בתי סוהר צאריים, מחנות עבודה סובייטיים ומקומות מסתור מהנאצים. התמורות והמהפכות בחיי המשפחה, שמשטרים טוטליטריים דורסניים גרמו לה להתפזר ברחבי העולם, מתלכדות בצמתים מרכזיים עם סיפורה הדרמתי של המאה ה־20 על תקוותיה ופורענויותיה. ברגישות ובהומור בוחנת המחברת אירועים היסטוריים הרי־גורל במבט אישי ומעניקה להם משמעות אנושית מיוחדת.

השנה היא 1945. בתום שלוש שנים בתוך בור במעבה היער יוצא יעקב נוח ממחבואו, ומגלה שכל משפחתו נספתה בשואה. נוח שב לחנות הנעליים הישנה של הוריו ומפיח בה חיים חדשים. במהלך השנים הוא מקים משפחה, רוכש נכסים וזוכה להצלחה כלכלית ולמעמד מכובד, אך אינו מצליח להשתחרר מאירועי העבר הטראומתיים ולמצוא את מקומו. הסיפור מתרחש בעיר אָסֶן בהולנד, במשך לילה ארוך אחד. בליל שימורים זה הוא מוצא את עצמו במסע אל נבכי נשמתו.מסע מטלטל אל מחשכיה של אירופה במאה ה–20, שבצדו חקר מעמיק של האובדן ושל הזיכרון שאינו מרפה

חשיבתו המקורית של הוגה דעות מתקופת הרנסנס מגיעה לשיאה ביצירה זו, בכתיבה אישית מרתקת של מסות הנחשבות כטובות ביותר בספרות העולמית.מישל דה מונטיין (1592-1533), מחשובי הפילוסופים הצרפתים, הומניסט, ספקן וצופה חד עין. בכרך השני של המסות ממשיך מונטיין לחקור את עצמו ואת טבע האדם תוך עיסוק במגוון רחב של נושאים - החל בחופש המצפון ובמידות הטובות וכלה בילדי מפלצת ובאגודלים. לראשונה מוגשת לקוראים מהדורה עברית מלאה של הכרך השני - בשני חלקים - בתרגומה הרהוט של אביבה ברק. הספר כולל אחרית דבר ל"אפולוגיה על רמון סבון" מאת פרופ' ז'רלד נקם והערות, המספקות מידע רב להבנת הרקע והתקופה.הכרך הראשון של המסות ראה אור בהוצאת שוקן בשנת 2007 וזכה לשבחים רבים.

"אנו נאספים כדי להיפתח לאפשרות של ידע אמיתי על עצמנו וכדי לגלות ביחד איך להעניק משמעות חדשה לחיינו. חיפוש הוא תמיד משימה קשה כי בדרך כלל אנו חפצים למצוא תשובה מיידית. עצם החיפוש להכרת עצמנו הוא סימן לחיפוש פנימי, שרוב הזמן בלתי מורגש כמעט. אך למרות היותו חבוי הוא קיים בנו. כאשר נתחיל לפַנות את מה שמכסה אותו חיפוש, נוכל למצוא מחדש כמה שאלות... והן עדוּת חותכת לקיומו של אותו חיפוש. שאלות אלה עדיין מהדהדות בתוכנו: לָמה אני חי? מי אני? את מה באמת משרתים חיי? במי ובמה אני נותן אמון? ממה אני פוחד?" הנרייט לאן.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. בני אדיפוס, שאביהם קילל אותם, נלחמים על המלוכה בתֵבַּי. בעיר מולך אֶטֶאוֹקְלֵס, ופּוֹלִינֵייקֵס תוקף אותה בעזרת צבא אַרגוֹס. הנביא טֵיירֶסִיאַס פוסק, שרק אם יקריבו את מֶנוֹיְקֶאוּס, בן קְרֶאוֹן, תינצל העיר. העיר ניצלת, אך בני אדיפוס מתעמתים והורגים איש את אחיו. אוריפידס מסכם את מיתוס אדיפוס ובניו בחיזיון דרמתי מדהים בעוצמתו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. אֶוּרִיסְתֶאוּס מלך אַרגוֹס רודף את ילדי הֵרַקְלֵס מעיר לעיר כדי להורגם. ילדי הרקלס מגיעים למקדש זאוס במרתון שבאַטיקָה כמבקשי חסות. לפני הקרב נודע מפי הנביאים שהניצחון יושג רק אם יזבחו לפֶּרְסֶפוֹנֵה נערה בת אצילים. אחת מבנות הרקלס יוצאת מהמקדש ומתנדבת לשמש כקורבן. לפני מותו מגלה אוריסתאוס, שעל–פי נבואה של אפולון הוא ייקבר באתונה, וכגיבור מקומי יגן על העיר מפני צאצאיהם של ילדי הרקלס, כשיתקפו בעתיד את אתונה."ילדי הרקלס" הוא הספר השלושים ושישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו קטעי טרגדיות של אוריפידס שלא נשתמרו בשלמותן.

בעימות בין בניו של אֶדיפּוּס ליד שערי תֵבַּי מובסים אנשי אַרגוֹס. שבעת גיבוריהם נהרגים, וקרֶאון, מלך תבי, מסרב לאפשר את קבורתם. אַדְרַסְטוֹס מלך אַרְגוֹס והאמהות השכולות באים כמבקשי חסות לאֶלֶאוּסִיס שבאַטִיקָה. הם מבקשים מהמלך תֵסֶאוּס שידאג לקבל את הגופות לשם קבורה. אַייתְרָה, אמו של תסאוס, משפיעה על בנה שייחלץ לעזרת ארגוס כדי לקיים את חוקי יוון, שמבטיחים את זכויות המתים. לאחר לבטים תסאוס מחליט לצאת ולקבל את הגופות בשכנוע או בכוח. לאחר שהתבנים מתעקשים, תסאוס גובר עליהם בקרב. בסיום המחזה גופות החללים מובאות ונשרפות סמוך למקדש אלאוסיס. אֶוּאַדנֵה, אלמנתו של קֶפֶּנֶאוּס, אחד מהמפקדים, מופיעה לפתע וקופצת מצוק אל מוקד השרפה של בעלה. ל"מבקשות החסות" יש מקום ייחודי בין טרגדיות אוריפידס שעסקו במלחמה. המחזה משקף את אירועי התקופה ואת מכלול הרעיונות והנושאים הפוליטיים, שנגעו למאבק ערי יוון ולעימות בין דמוקרטיה ובין שלטון היחיד או המעטים. יש בו מבע דרמתי לנושאים שבהם עסקו חכמי המאה החמישית לפנה"ס ואפלטון ואריסטו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יוונים. בנות דַנַאוֹס מסרבות להינשא בכפייה לדודניהן בני אַייגִיפְּטוֹס, ובכך הן מתקוממות נגד חוקי הנישואים. "מבקשות החסות" היא טרגדיה על יחסי נשים וגברים, שבה לראשונה בתולדות הדרמה ממלאות הנשים את התפקיד הראשי. "מבקשות החסות" הוא הספר השלושים וחמישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו אוסף קטעים ממחזות של אייסכילוס שלא נשתמרו.

"שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היחידה ששרדה מתוך השלוש שאייסכילוס הקדיש לסיפור בית לַאיוֹס. לאחר שנוכח ששכב עם אמו, קילל אדיפוס את בניו — אֶטֶאוֹקְלֵס ופּוֹלִינֵייקֵס — שיחלקו בחרב את נכסיו ומלכותו. אטאוקלס הופך למלך תבי, ופולינייקס, שנושא לאישה את בת מלך אַרגוֹס, תוקף את תבי עם צבא ארגוס. שבעה גיבורים יוצאים כחלוץ לתקוף את שבעת שערי העיר, ואטאוקלס מפקד בעוז ובקור רוח על הגנתה. צופה מדווח לו מי משבעת האויבים מתייצב מול כל שער, והוא מציב למולו לוחם תבני. אל השער השביעי יוצא פולינייקס אחיו, ואטאוקלס מחליט לצאת ולהילחם בו — למרות הפצרות המקהלה, שמזכירה לו את האיסור לשפוך דם קרובים. הלוחמים התבנים מנצחים, העיר ניצלת, אך האחים הורגים זה את זה, ושנאתם תמה כשדמם השפוך מתמזג. "שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היוונית המזעזעת והכבירה ביותר על משמעות המלחמה.

היומן שכתבה רות מאייר בין השנים 1942-1933 הוא רב־תהפוכות, ססגוני ומרטיט לב. עולה ממנו תמונת חיים של צעירה יהודייה בהירת מחשבה, המתבגרת בצל המשטר הנאצי באוסטריה, בורחת לנורווגיה ונאבקת לשרוד כפליטה בארץ זרה.עם סיפוח אוסטריה בידי היטלר מתפרקת המשפחה: רות נשלחת לנורווגיה ומתגוררת אצל משפחה מאמצת, ואילו האֵם, הסבתא והאחות נמלטות לאנגליה. מכתביה של רות לקרוביה מלאי געגועים, ומשקפים תהליך התבגרות גדוש בתשוקה, בכאב ובאהבת החיים. היא מרבה לצייר, לנתח חלומות ולהתבונן בעולם בעיניים סקרניות של אישה צעירה.

מתוך חורבנה של ברלין לאחר מלחמת העולם השנייה נמלטת שרלוטה הציירת מעברה ומכל אשר אבד לה, ונענית למודעה המזמינה לאיסלנד "נשים חזקות היכולות לבשל ולעבוד בחווה". שרלוטה מגיעה לחוות "הטירה האפלה", שם היא פוגשת באיכר שתקן. בעודה נאבקת לבנות לעצמה משפחה וחיים חדשים בארץ קפואה ונידחת, זכרונות ורוחות מן העבר באים בעקבותיה.

פרשת רצח מסתורית היא סיפור המסגרת לרומן מטלטל על אהבה אסורה, ששורשיה ב–1860 וסיומה ב–1970. זוג הנאהבים ראנה ופריד הם צאצאים לשתי שושלות עתירות הון וכוח, שמאבק הדמים ביניהן שולט בחייהם של שלושה דורות. בתנאים קשים מנשוא, בדמשק הסוערת והתוססת של שנות ה–60, הם נאלצים להסתיר את אהבתם, לחוות ייסורים, נישואים כפויים ופרדות, עד שמגיע יום הנקם...