חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יווניים. אֶוּרִיסְתֶאוּס מלך אַרגוֹס רודף את ילדי הֵרַקְלֵס מעיר לעיר כדי להורגם. ילדי הרקלס מגיעים למקדש זאוס במרתון שבאַטיקָה כמבקשי חסות. לפני הקרב נודע מפי הנביאים שהניצחון יושג רק אם יזבחו לפֶּרְסֶפוֹנֵה נערה בת אצילים. אחת מבנות הרקלס יוצאת מהמקדש ומתנדבת לשמש כקורבן. לפני מותו מגלה אוריסתאוס, שעל–פי נבואה של אפולון הוא ייקבר באתונה, וכגיבור מקומי יגן על העיר מפני צאצאיהם של ילדי הרקלס, כשיתקפו בעתיד את אתונה."ילדי הרקלס" הוא הספר השלושים ושישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו קטעי טרגדיות של אוריפידס שלא נשתמרו בשלמותן.

בעימות בין בניו של אֶדיפּוּס ליד שערי תֵבַּי מובסים אנשי אַרגוֹס. שבעת גיבוריהם נהרגים, וקרֶאון, מלך תבי, מסרב לאפשר את קבורתם. אַדְרַסְטוֹס מלך אַרְגוֹס והאמהות השכולות באים כמבקשי חסות לאֶלֶאוּסִיס שבאַטִיקָה. הם מבקשים מהמלך תֵסֶאוּס שידאג לקבל את הגופות לשם קבורה. אַייתְרָה, אמו של תסאוס, משפיעה על בנה שייחלץ לעזרת ארגוס כדי לקיים את חוקי יוון, שמבטיחים את זכויות המתים. לאחר לבטים תסאוס מחליט לצאת ולקבל את הגופות בשכנוע או בכוח. לאחר שהתבנים מתעקשים, תסאוס גובר עליהם בקרב. בסיום המחזה גופות החללים מובאות ונשרפות סמוך למקדש אלאוסיס. אֶוּאַדנֵה, אלמנתו של קֶפֶּנֶאוּס, אחד מהמפקדים, מופיעה לפתע וקופצת מצוק אל מוקד השרפה של בעלה. ל"מבקשות החסות" יש מקום ייחודי בין טרגדיות אוריפידס שעסקו במלחמה. המחזה משקף את אירועי התקופה ואת מכלול הרעיונות והנושאים הפוליטיים, שנגעו למאבק ערי יוון ולעימות בין דמוקרטיה ובין שלטון היחיד או המעטים. יש בו מבע דרמתי לנושאים שבהם עסקו חכמי המאה החמישית לפנה"ס ואפלטון ואריסטו.

חדש בסדרת התרגומים הקלאסיים מאת אהרן שבתאי למחזות יוונים. בנות דַנַאוֹס מסרבות להינשא בכפייה לדודניהן בני אַייגִיפְּטוֹס, ובכך הן מתקוממות נגד חוקי הנישואים. "מבקשות החסות" היא טרגדיה על יחסי נשים וגברים, שבה לראשונה בתולדות הדרמה ממלאות הנשים את התפקיד הראשי. "מבקשות החסות" הוא הספר השלושים וחמישה בסדרת התרגומים של אהרן שבתאי למחזות יווניים. לספר מצורפים מבוא, הערות ונספח, ובו אוסף קטעים ממחזות של אייסכילוס שלא נשתמרו.

סיפור פשוט הוא סיפור אהבתם הנכזבת של הירשל ובלומה. בלומה, קרובת משפחה ענייה ויתומה, באה לגור בביתם של הסוחר ברוך מאיר הורביץ ורעייתו צירל. הירשל, בנם של בני הזוג, מתאהב בבלומה העדינה, אך אמו השתלטנית והתקיפה מתנגדת לקשר בין השניים ומחליטה להשיאו למינה בת העשירים. הירשל המתוסכל מנסה להדחיק את רגשותיו ויצריו העזים, וייסוריו גורמים לו לצאת מדעתו. לאחר תקופת החלמה והולדת בנו חוזרים חייו לכאורה למסלולם, אך רק לכאורה.ביד אמן טווה עגנון את סיפור ההרס של שני הבתים: בית הוריו של הירשל, שהממון הוא יסוד קיומו, בית הבז לרחמים, לרגש, להגינות ולאהבה; וביתו של הירשל, שעם הזמן הולך ונעשה דומה להוריו, ואין האהבה שורה במעונו.

"שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היחידה ששרדה מתוך השלוש שאייסכילוס הקדיש לסיפור בית לַאיוֹס. לאחר שנוכח ששכב עם אמו, קילל אדיפוס את בניו — אֶטֶאוֹקְלֵס ופּוֹלִינֵייקֵס — שיחלקו בחרב את נכסיו ומלכותו. אטאוקלס הופך למלך תבי, ופולינייקס, שנושא לאישה את בת מלך אַרגוֹס, תוקף את תבי עם צבא ארגוס. שבעה גיבורים יוצאים כחלוץ לתקוף את שבעת שערי העיר, ואטאוקלס מפקד בעוז ובקור רוח על הגנתה. צופה מדווח לו מי משבעת האויבים מתייצב מול כל שער, והוא מציב למולו לוחם תבני. אל השער השביעי יוצא פולינייקס אחיו, ואטאוקלס מחליט לצאת ולהילחם בו — למרות הפצרות המקהלה, שמזכירה לו את האיסור לשפוך דם קרובים. הלוחמים התבנים מנצחים, העיר ניצלת, אך האחים הורגים זה את זה, ושנאתם תמה כשדמם השפוך מתמזג. "שבעה נגד תבי" היא הטרגדיה היוונית המזעזעת והכבירה ביותר על משמעות המלחמה.

ספר קומיקס מקוריאמן הנאבק כדי לקבל הכרה ובתוך כך גם להתפרנס; יוצר שחולם על חזרה לעולם המיושן והמכני שלפני עידן הטכנולוגיה הדיגיטלית; וסיפור עתידני על חייו של צעיר בתוך בועת ג'לי ממוחשבת, שעלולה להתפוצץ בכל רגע. האם יש חיים מחוץ לבועה? ומה משמעותם של חיים בתוך מרחב וירטואלי, הממומן על–ידי תאגיד ג'לי ענקי? זהו ספרו הראשון של אביב רצין, אמן אנימציה ומחבר קומיקס, שמתבונן על החיים במבט קליל ורענן.

חיים כתובים בוחן את יצירותיהם האוטוביוגרפיות של אחד־עשר סופרים ישראליים וחושף את סודותיהם הנסתרים. בניתוחיה המרתקים מתמקדת ניצה בן־דב בפן האמנותי והספרותי של כל סיפור חיים, וחושפת סוגיות יסוד בכתיבתם של סופרים הכותבים על עצמם. ניתוחיה נוגעים, בין השאר, בהתמודדותו הנפשית של עגנון עם השמועה על הכחדת עירו בשואה; בילדותו רצופת הסכנות של ס. יזהר המאפיינת ילדי ייעוד מקראיים; ביתמות הנשזרת כחוט השני ביצירתה של דליה רביקוביץ; בהימשכותו החשאית של עמוס עוז לנופי אירופה בעקבות סיפורי הוריו; בסוד המשפחתי הטראומתי המתגלה בנסיבות אקראיות ביצירת חיים באר; בכאב שני הבתים — שתי המוֹלדוֹת — בכתיבתו של סמי מיכאל; ובגעגועים של א"ב יהושע ליצירתו המוקדמת.

ספר זה מתאר בצורה בהירה ובסגנון קולח את עקרונות החשבון. ההסברים הפשוטים, המבוססים על התנסות ישירה ומוחשית ועל לימוד שיטתי, יסייעו לילדים להשתלט על לימודי החשבון. הספר דן בנושאים כמו ארבע פעולות החשבון הבסיסיות – חיבור, חיסור, כפל וחילוק – וכן בחישובי שברים, באחוזים ובבעיות יחס. אלה מוסברים בדרך קלה ומובנת, החושפת את יופיה ועומקה של החשיבה המתמטית.

היומן שכתבה רות מאייר בין השנים 1942-1933 הוא רב־תהפוכות, ססגוני ומרטיט לב. עולה ממנו תמונת חיים של צעירה יהודייה בהירת מחשבה, המתבגרת בצל המשטר הנאצי באוסטריה, בורחת לנורווגיה ונאבקת לשרוד כפליטה בארץ זרה.עם סיפוח אוסטריה בידי היטלר מתפרקת המשפחה: רות נשלחת לנורווגיה ומתגוררת אצל משפחה מאמצת, ואילו האֵם, הסבתא והאחות נמלטות לאנגליה. מכתביה של רות לקרוביה מלאי געגועים, ומשקפים תהליך התבגרות גדוש בתשוקה, בכאב ובאהבת החיים. היא מרבה לצייר, לנתח חלומות ולהתבונן בעולם בעיניים סקרניות של אישה צעירה.

האם היפנים דתיים או חילוניים? האם הם מתנזרים מהנאות או רודפים אחריהן? האם הם דומים ליהודים או שונים מהם? האם הדיפלומט היפני סוגיהרה, שהעניק אשרות לפליטים יהודים בשואה, אכן היה גיבור? האם טייסי הקאמי–קאזה התנדבו למשימות ההתאבדות שלהם או אולצו לצאת אליהן? האם היה מוצדק להטיל שתי פצצות אטום על יפן בסוף המלחמה? במה שונה הקיסר היפני ממלכים ומקיסרים אחרים? למה הצעירות היפניות אינן רוצות להתחתן? למה היפנים, החיים בחברת שפע, מדוכדכים כל–כך?

מתוך חורבנה של ברלין לאחר מלחמת העולם השנייה נמלטת שרלוטה הציירת מעברה ומכל אשר אבד לה, ונענית למודעה המזמינה לאיסלנד "נשים חזקות היכולות לבשל ולעבוד בחווה". שרלוטה מגיעה לחוות "הטירה האפלה", שם היא פוגשת באיכר שתקן. בעודה נאבקת לבנות לעצמה משפחה וחיים חדשים בארץ קפואה ונידחת, זכרונות ורוחות מן העבר באים בעקבותיה.

הטרגדיה "הלנה" היא גולת הכותרת של השירים והמחזות על הלנה, היפה בנשים, שבגללה פרצה מלחמת טרויה, שהיא גרעין המיתולוגיה והשירה היוונית. במחזה השנון, הקומי וההרפתקני הזה, אוריפידס הופך את המיתוס לחלוטין. הלנה לא היתה בטרויה, משום שפאריס קיבל צֶלם זהה לה שעשוי מענן, ובגלל הצלם הזה נלחמו יוונים בטרויאנים במשך עשר שנים, והעיר נהרסה. הלנה האמיתית הועברה בידי הרמס למצרים.