ברומן זה עורך יהודה עמיחי מעין יומן פיוטי של שתי התרחשויות מקבילות – דו־שיח בין גרמניה של העבר לירושלים של ההווה, כשתודעתו של המספר מלכדת אותן לשלמות אחת.

במבחר שלפנינו סיפורים אישיים, במידה רבה וידויים, המתלכדים לאני המאמין של יהודה עמיחי – השלמה פילוסופית עם המתרחש ונסיון פענוח בלתי פוסק של פשר החיים. גיבוריו של עמיחי מתבוננים מתוך גבולות חייהם הפרטיים אל עולם רב־ניגודים של אהבה, של חיים ושל מוות.