רוח ונפש

במשך יותר מיובל שנים פרסם יוסף שכטר ספרים ומאמרים רבים, העוסקים במגוון עשיר של נושאים. ספר זה כולל מבחר מאלה, כעין פרקי מבוא לדרכו המחשבתית־חווייתית. נשלבו בו מאמרים בשלושה מעגלים, שלדידו הם עיקריים: ההגות הכללית בשאלות הזמן, המעגל של היהדות וכן פרקי עיון בתרבויות המזרח הרחוק. רובם ככולם אינם מהווים מטרה כשלעצמה, אלא משמשים לו שבילים, שתכליתם להוביל את האדם לגיבוש השקפת עולם ערכית.

ד"ר יוסף שכטר נולד ב1901־ בעיירה גליצאית קטנה. כבן למשפחה חסידית קיבל חינוך למדני־חרדי, ובסוף ימי מלחמת העולם הראשונה פנה ללימודים חיצוניים. בתחילת שנות העשרים הגיע לווינה, שם למד באוניברסיטה מדעים מדויקים ופילוסופיה, קיבל תואר דוקטור והיה עוזרו של פרופ' מוריץ שליק וחבר ב"חוג הווינאי" הנודע. בווינה גם הוסמך לרבנות. ב1938־ עלה ארצה ולימד בבית־הספר הראלי בחיפה. היה המפקח על בתי הספר התיכוניים בארץ ומנהל בית המדרש למורים בחיפה. דרכו המיוחדת כמחנך, כהוגה הבוחן ערכים ללא פשרה, בועט במוסכמות ומרענן דרכי חשיבה, משכה אליו תלמידים רבים, אשר כונו על שמו "שכטריסיטים".