כאשר מרים עליזה אמיתי היתה קטנטונת, היא לא ידעה לבטא נכון את המילה "למה", ובמקום "למה" אמרה תמיד: ללה ללה, וזה השם שאבא קורא לבתו - ללה.
ללה אוהבת מאוד את אבא, ואבא אוהב את ללה. הקשר הזה חשוב מאוד לשניהם. כי אמא של ללה מתה. עכשיו רק אבא מטפל בבתו ללה. בבוקר הוא מביא אותה לגן הילדים, ובעצמו הולך לעבוד במשרד. בצהריים בא אבא לקחת אותה מן הגן, והם הולכים לערוך קניות בסופרמרקט ואחר כך חוזרים הביתה. אבא מכין אוכל לשניהם ומסדר את הדירה. אבל כמעט תמיד יש לו פנאי כדי לשחק עם ללה, לדבר אתה, לספר לה סיפורים ואפילו לצאת אתה לטיולים יפים מחוץ לעיר.
גם ללה דואגת לאבא ומטפלת בו ככל יכולתה. וכך חיים להם שניהם בבית דירות בעיר הגדולה. לפעמים הם רבים וכועסים, לפעמים שמחים וצוחקים, אבל תמיד תמיד - אוהבים.
על מריבות ושמחות, על צער וצחוק, ובעיקר על הרבה מאוד אהבה נספר לכם בספר זה.
