סונטות שקספיר הן יצירתו האישית היחידה, ובה מן היפים והעזים בשירי האהבה שנכתבו מעולם. רוב השירים עניינם בגבר צעיר מבני האצולה, שהמשורר רוחש לו אהבת נפש, ומיעוטם עוסק באישה. המוות – "הזמן הכורת" – אף הוא מן הנפשות הפועלות בדרמה של הסונטות, ושקספיר מבקש להיאבק בו בשירתו ולהנחיל באמצעותה חיי נצח ליופי ולאהבה. גילוי־הלב של שקספיר והצירוף של כוח והעזה עם רוך, האופייני לגאוניותו, עשו את הסונטות לפאר השירה הלירית.
אפרים ברוידא, חתן פרס טשרניחובסקי על תרגומיו למחזות שקספיר, מביא לקורא העברי את הסונטות בעברית עשירה וצלולה החודרת אל נפש המקור בבהירות ובדיוק נדירים.
במהדורה מחודשת זו הוכנסו שינויים ותיקונים הן בתרגום הסונטות הן בהערות ובאחרית הדבר המלווים אותן. לצד כל סונטה מתורגמת מובא המקור האנגלי.