סֵפֶר ראשׁוֹן שֶׁכֻּלּוֹ הֲנָאָה וְחִיּוּכִים. חַלּוֹנוֹת הֲצָצָה קְשִׁיחִים וּמַתְאִימִים בִּמְיֻחָד לְתִינוֹקוֹת

סֵפֶר ראשׁוֹן שֶׁכֻּלּוֹ הֲנָאָה וְחִיּוּכִים. חַלּוֹנוֹת הֲצָצָה קְשִׁיחִים וּמַתְאִימִים בִּמְיֻחָד לְתִינוֹקוֹת

סֵפֶר ראשׁוֹן שֶׁכֻּלּוֹ הֲנָאָה וְחִיּוּכִים. חַלּוֹנוֹת הֲצָצָה קְשִׁיחִים וּמַתְאִימִים בִּמְיֻחָד לְתִינוֹקוֹת

סֵפֶר ראשׁוֹן שֶׁכֻּלּוֹ הֲנָאָה וְחִיּוּכִים. חַלּוֹנוֹת הֲצָצָה קְשִׁיחִים וּמַתְאִימִים בִּמְיֻחָד לְתִינוֹקוֹת

וירג'יניה וולף היא אחת הסופרות החשובות במאה העשרים. הביוגרפיה שכתב בן־אחותה, קוונטין בל, היא אחת המרתקות והמעניינות שנכתבו על חייו של סופר. מתוך תיאור חייה של הסופרת הנודעת נפרסת לעיני הקורא יריעה רחבה של חיי התרבות באנגליה במחצית הראשונה של המאה העשרים.

הספר מתמקד בשני מִבצעים נועזים ומפתיעים: מִבצע יהלום (הציפור הכחולה), על פרשת הטייס העיראקי, ומִבצע מוֹקֵד האגדי, שפתח את מלחמת ששת הימים והוביל לניצחון המהיר של ישראל על מדינות ערב.

כרך שני של הכתבים האותנטיים לפי הסדר הכרונולוגי המשוער שבו נכתבו, בתרגומו של יוסף ג. ליבס.

רומן המתרחש בירושלים אחרי מלחמת ששת הימים. דרך סיפורן של הדמויות הצבעוניות נחשפת ירושלים שאחרי המלחמה על כל גווניה, ובייחוד התמורות שחולל איחוד העיר באופייה ובתרבותה.

מי הוא שד משחת המסתורי? למה הוא מסתובב בעיר בלילות ומפחיד את כולם? ולמה הוא גנב ביסקוויטים, סל קש ואת תחתוניו המנוקדים של השוטר? לא תאמינו כשתגלו. תעלומה מתעתעת מאת בנג'י דיוויס, אחד היוצרים המבריקים לילדים בימינו. ספריו תורגמו ל-03 שפות וזכו בפרסים בין-ל

כשהייתי ילד, בשנות בית הספר היסודי, היה קשה לתפוס אותי בלי חרב ביד, חרב אבירים עשויה משאריות קרשים או סיִף של מוסקטר שחיברתי מחלקי פלסטיק שיוצרו במקור למטרות תמימות לחלוטין. כשכבר הנחתי את החרב, ישבתי לצייר דמויות שגם הן כמעט תמיד אחזו בחרב. לא פלא שכשגיל

ספר “תולדות התנועה השבתאית“ (המבוסס על סדרת ההרצאות שהועברה באוניברסיטה העברית בירושלים בשנים 1940-1939), היה הניסיון הראשון של גדול חוקרי המיסטיקה היהודית גרשם שלום (1982-1897) להציג תמונה רחבה ומלאה של השבתאות ברצף אחד, מימי גאותה עד דעיכתה.

קרל רוסמן, נער בן שבע־עשרה, משולח מבית הוריו שבאירופה לאמריקה, ובארץ הזרה הוא מתנסה בנסיונות קשים במאבקו בכוחות עוינים ואלימים.בניגוד ליצירותיו האחרות של קפקא, מסתיים רומן זה בנימה של פיוס ותקווה להשתלבות בחברה.